פסק-דין בתיק עש"א 32980-06-11

1.         ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל בחדרה (כבוד הרשם א. אחטר) מיום 10.2.2011 ומיום 24.3.2011 שניתנו במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שהגישו המשיבים במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 12-04366-10-1 (להלן: " התיק") שפתחו המערערים כנגד המשיבים. כב' הרשם קבע בהחלטתו הראשונה את מתווה חישוב יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל והורה על הגשת תחשיבים בהתאם להחלטתו הנ"ל, ואילו בהחלטתו השנייה ביכר הוא את התחשיב שהגישו המשיבים, ולפיו נותרו הם חייבים למערערים סך 6,187 ש"ח.

2.         המערערים טוענים כי סכום החוב עולה בהרבה על הסכום הנ"ל, ולטענתם טעה כב' רשם ההוצאה בהחלטתו הראשונה ובהחלטתו השנייה.

3.         לצורך הבהרת המחלוקת בין הצדדים אביא להלן את עיקר העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ואשר עולות מן המסמכים שצורפו לכתב הערעור:

א.         המשיבים הגישו תביעה כנגד המערערים לבית המשפט השלום בחיפה במסגרת     ת.א 20632/02. בפסק דינו של בית המשפט השלום (כבוד השופט רניאל), שניתן ביום 9.7.08 נפסקו לזכות התובעים שם (המשיבים כאן) סך בש"ח השווה ל- 93,110 $ לפי ערכם ביום 13.10.2004 וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח.

ב.         ביום 11.9.08 בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש,  שילמו המערערים לידי המשיבים סך 30,000 ש"ח (סעיף 2.2 לכתב הערעור).

ג.          שלושה חודשים לאחר שניתן פסק הדין, ביום 5.10.08 הוגש פסק דינו של בית המשפט השלום לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ושולמה בגינו אגרה ע"ס 6,581 ש"ח. פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה עוכב עפ"י החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.11.08.

ד.         בערעור ובערעור שכנגד שהגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי, הפחית בית המשפט המחוזי, בפסק דינו שניתן ביום 27.01.2010 את הסכום שפסק בית המשפט השלום לטובת המשיבים והעמידו ע"ס 34,991$ כפי ערכם בש"ח ביום 13.10.2004 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום  13.4.2004 ועד התשלום המלא בפועל. כמו-כן קבע בית המשפט המחוזי כי תחת סך 30,000 ש"ח שנפסקו בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד יבוא סך 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ (נספח ג' לכתב הערעור).

ה.         ביום 8.3.2010 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המערערים לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין כך שבמקום סך 34,991$ יבוא סך 15,980$ כפי ערכם בש"ח ביום 13.10.2004 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 13.4.2004 ועד התשלום המלא בפועל (נספח ד' לכתב הערעור).

ו.          בין מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבין מתן ההחלטה המורה על תיקון פסק הדין, שילמו המערערים את מלוא סכום פסק הדין (לפי הגרסה הראשונה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי)- סך 196,904 ש"ח, וזאת ביום 7.2.2010 (סעיף 2.4 לכתב הערעור).

ז.          לאחר קבלת ההחלטה המורה על תיקון פסק הדין, התבקשו המשיבים להשיב למערערים את הסכומים ששילמו ביתר וביום 28.3.2010 השיבו המשיבים לידי המערערים סך 96,692 ש"ח לאחר שהפחיתו סך 6,580 ש"ח בגין אגרה ששילמו בתיק הוצאה לפועל שפתחו כנגד המערערים.

ח.         ביום 7.4.2010 הגישו המערערים בקשה לביצוע פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה במסגרת התיק שבו ניתנה ההחלטה מושא הערעור. בשל טעות, נפתח התיק כאשר יתרת החוב בו היא 116,321 ש"ח מאחר ולא הופחת התשלום ע"ס 96,692 ש"ח ששילמו המשיבים בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל.

ט.         המשיבים הגישו בקשה בטענת "פרעתי" בגדרה טענו כי יש להפחית סך 96,692 ש"ח ויש לקזז את האגרה ששילמו המשיבים בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל בשלכת ההוצאה לפועל בחיפה- ולפיכך לא נותרו המשיבים חייבים למערערים מאומה.

י.          בתגובה טענו המשיבים כי החשבון שערכו המשיבים מוטעה והם פירטו את החישוב הנכון לשיטתם.

י"א.      בהחלטתו הראשונה של כבוד הרשום אחטר, שניתנה, כאמור, לאחר דיון, קבע כבוד הרשם כי לסכום פסק הדין יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 13.10.2004 ועד יום התשלום בפועל ואילו על סכום ההוצאות שקבע בית המשפט המחוזי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק דינו של כבוד השופט רניאל. עוד קבע כבוד הרשם כי הוא דוחה את טענת המשיבים כי יש לקזז מן הסכום המגיע למערערים את סכום אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל שפתחו המשיבים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. כבוד הרשם הורה על הגשת תחשיבים ואלה הוגשו (נספחים ט"ו ו - ט"ז לכתב הערעור). כאמור בהחלטתו השנייה קבע כבוד הרשם כי יש לפעול בהתאם לסעיף 4 לתחשיב שהישו המשיבים , לפיו נותרו המשיבים חייבים סך 6,187 ש"ח.

טענות המערערים:

4.         לטענת המערערים היה על כבוד הרשם לקבל את התחשיב שערכו המערערים, במיוחד לאור העובדה כי המערער מס' 1 הינו רו"ח במקצועו. לטענת המערערים, המערער מס' 1 לא נחקר על תצהירו, ועל כן היה על כבוד הרשם לקבל את התחשיב עפ"י התצהיר שהוגש ע"י המערער מס' 1 .

5.         עוד טוענים המערערים כי המשיבים מודים, למעשה, בחוב ע"ס 19,410 ש"ח כפי שטענו בבקשת רשות ערעור שהגישו.

6.         עפ"י חישוב שערכו המערערים בפני כבוד הרשם ובכתב הערעור, נותרו המשיבים חייבים למערערים סך 19,847 ש"ח.

הכרעה: